האם החלב שאנו שותים באמת כשר?

14-05/pepperoni.jpg
חג השבועות בפתח ורבים מאיתנו כבר התחילו לתכנן את התפריט החלבי שנגיש בחג – בלינצ’ס, לזניה וכמובן עוגת הגבינה.  האם ידעתם שהחלב שאנו שותים – כולל החלב בכשרות מהדרין – מכיל אחוזים ניכרים של חלב טרף?

בשנים האחרונות, הועלו מספר חששות בנוגע לכשרות החלב בימינו. חששות אלה אינם קשורים לנושא של חלב עכו”ם ואף לא לתוספות המזון שמוסיפים למוצרי החלב, אלא לעובדה שהחלב עצמו עלול להיות ממש טרף!

בחזקת כשר

כשם שאסרה תורה את החלב של בהמה טמאה, כך אסרה גם את החלב של בהמה טהורה שנטרפה. אי לכך, אם אנחנו יודעים שלפרה מסוימת יש חולי או פציעה שיגרמו למותה, היא נחשבת טרפה וגם החלב שלה נאסר. אולם, בדרך כלל, אין אנו יודעים אם הפרה היא כשרה או טרפה עד לאחר שחיטתה ובדיקת ראותיה. אם כן, איך אפשר לדעת אם החלב שלנו כשר או טרף?
14-05/glass-of-milk.jpg
יש כלל בתורה שהולכים אחרי הרוב.  אם רוב הבהמות כשרות, כל הפרות בחזקת כשרות עד שיוכח אחרת. [1]
לדוגמא, כוס חלב שנלקח מפרה אחת אקראית, יכול להכיל 100% חלב טרף (אם הפרה הייתה טרפה) או 100% חלב כשר (אם הפרה הייתה כשרה). על פי הסטטיסטיקה, אנו יודעים כי אחוז הטרפה מבין כל הפרות שנשחטו נע בין 10% ל- 35% [2], ולכן רוב הפרות כשרות. אנו הולכים אחרי הרוב ומניחים שהחלב שבכוס שלנו הגיע מפרה כשרה, ולכן הוא 100% כשר.

השלם מורכב מסך חלקיו

במציאות, החלב שאנו שותים אינו חלב מפרה אחת. במחלבות המודרניות מעבדים יחד את החלב ממספר גדול של פרות, ולכן הכוס שלנו מכילה תערובת של חלב ממאות או אלפי פרות. אנחנו כבר לא יכולים לטעון שהחלב בכוס הוא 100% כשר. אדרבא, אנחנו יכולים להיות די בטוחים שלפחות 10% מהחלב הינו טרף! הכלל בתערובות הוא “ביטול בשישים”. אנו משערים את כמות ההיתר מול כמות האיסור. אם לכמות האיסור יש פי שישים כמות של היתר, האיסור מתבטל. לעומת זאת, אם בתערובת יש יותר מחלק אחד של איסור לשישים חלקים של היתר (יותר מ-1.6%), כל התערובת אסורה.  אם כן, איך ניתן להכשיר את החלב שלנו כאשר אנו יודעים שאחוז הטרף הינו הרבה יותר מ-1.6% ?!
14-05/dairy-cows.jpg
התשובה לכך טמונה בדרך שבה אנו מביטים על מהות תערובת החלב. רוב הפוסקים טוענים שכשרות החלב נקבעה בזמן החליבה. בזמן החליבה, כל פרה בנפרד מוחזקת ככשרה כי “רוב הבהמות כשרות”, ולכן החלב שלה כשר. התערובת מורכבת ממנות חלב שכבר הוכרעו ככשר בזמן החליבה, ולכן כל התערובת כשרה. אין בכוחה של תורת הסטטיסטיקה לשנות את ההכרעה לגבי כשרות החלב.

דעת המיעוט טוענת שהולכים אחרי הרוב רק כאשר שותים את החלב מכל פרה ופרה בנפרד. כאשר מערבבים את כל מנות החלב ביחד, יש לפנינו תערובת שמכילה גם חלב טרף. קשה להתיר שתית תערובת, כאשר אנו יודעים מבחינה סטטיסטית שאחוז משמעותי של התערובת אינו כשר.

פרות חולבות –  הבעיה מחריפה.

אפילו אם נקבל את הגישה המקלה, יש לנו להתמודד עם בעיה רצינית יותר. נראה כי בין הפרות שגדלו במיוחד לחליבה, אחוז הטרפות הוא גבוה בהרבה מאשר באוכלוסיית הבקר הכללי. 14-05/israel-meir-levinger.jpg כבר ב 1978, הרב ד”ר ישראל מאיר לוינגר, זואולוג ומומחה כשרות, דיווח כי שיעור הטרפות בעגלים המיועדם לחליבה בישראל הוא כמעט כפול מאחוז הטרפות בעגלים שמגדלים אותם לבשר [3].

לאחרונה, מפקח כשרות ביוהנסבורג, דרום אפריקה, דיווח על שיעור טרפות בפרות חולבות שמגיע עד ל- 95% ! כמוכן, במחלבה בארה”ב, 80% מהפרות  שנשחטו, נמצאו בהם סירכות  [4]. השיעורים הגבוהים של טרפות בפרות חולבות מיוחסים למספר גורמים כגון דיאטת תבואה כבדה [5],תהליך הגמילה לעגלים [6] וחליבה מוגזמת (3 פעמים ביום) [7].

למרות שהנתונים האלה אינם מדגם מייצג, אף אחד לא הציג נתונים סטטיסטיים סותרים.קשה לקבוע מספרים אמינים לגבי אחוז הטרפות בפרות החולבות, כי פרות אלו בדרך כלל אינן נשחטות עבור השוק הכשר. אולם,  אם יתברר כי רוב פרות החולבות אכן טרפות, תהיה לנו בעיה רצינית מאוד. הכלל של רוב הבהמות כשרות כבר לא יתפוס ולא יהיה ניתן להניח שכלפרה היא כשרה. להפך, ההנחה תהיה שכל פרה טרפהעד שיוכח שהיא כשרה.

ובכל זאת – לא לשפוך את החלב!

למרות האחוזים הגבוהים של פרות טרפות, רוב הפוסקים היום מסכימים כי אין כל צורך להפסיק לשתות חלב. להלן הטיעונים העיקריים להתיר:

1)  נתונים מוגזמים.
שיעורי הטריפות שדווחו, מבוססים על בדיקות פרות חולבות שנשחטו כאשר הן אינן ראויות יותר לחליבה בגלל גיל או אי-הפקת חלב בכמות מספקת. ידוע שלפרות מבוגרות ישנו שיעור גבוה יותר של סירכות בראות. אפשר להניח שרוב הפרות החולבות צעירות ובריאות יותר מהפרות שנשחטות ולכן שיעור הטריפות ביניהם הרבה יותר נמוך [8].

2)  ספק ספיקא.
לעתים אנו יכולים לפסוק לקולא באיסור תורה, אם ניתן להעלות שני ספקות בעניין האיסור. במקרה שלנו, אם פרה שנטרפה עקב מציאת סירכא, חלבה מותרת כי אין אנו בקיאים בבדיקת הסירכות בריאה ויתכן שהפרה בעצם אינה טרפה. ואם היא טרפה, יתכן שהסירכא לא הייתה קיימת בזמן החליבה. יש כאן שני ספקות,ולכן החלב מותר גם אם רוב הפרות נמצאו מאוחר יותר שהם טרפות. [8א]

3)  טריפה אינה חיה
הגמרא (חולין מב., לז: ) ומפרשיה דנים בשאילה האם בהמה שנטרפה מסוגלת לחיות יותר מ-12 חודשים. אם נקבל את הדעה ש”טריפה אינה חיה” יותר מי”ב חודש, אז נוכל לטעון טענה כזו: אם נמצאה סירכא בפרה  לאחר שחיטתה, הסירכא קיימת לא יותר מ-12 חודשים (אחרת הפרה הייתה מתה מוקדם יותר). מכאן, שרוב הפרות אינן טרפות כי אינם מתות תוך שנה. מצד שני, אם הסירכא הייתה קיימת יותר מ-12 חודשים, אז הם כנראה לא סוג סירכא שמטריף. [8ב]

בעוד שרוב רובם של הפוסקים, ובתוכם ארגוני הכשרות הגדולים בעולם, מסתמכים על טענות אלו וכיוצא בהן כדי להתיר שתית חלב, אחרים אינם מסכימים לטענות אלו ומטילים ספק בכשרות החלב בימינו. כאשר שיעורי הטרפות בפרות חולבות מגיעים לרמה של 95% או 80%, קשה להמשיך ולטעון שרוב הפרות עדיין כשרות. המצב הנוכחי מחייב חקירה מעמיקה יותר כדי להגיע להכרעה בנושא שיעור הטרפות בפרות חולבות.

מספרים על הרב הרשל צבי שכטר, רב ופוסק חשוב בארה”ב, שהוא נמנע באופן אישי מלאכל חלב ומוצריו בשל הספקות בכשרותם. “רוב הרבנים מניחים שהחלב כשר“, אומר הרב שכטר, “אני פשוט אינני מבין מדוע![9]


[1] Kashrus – Milk From Possibly Treif Cows” מאת הרב אברהם גורדינר, 16 מרץ, 2009, ישיבה אוניברסיטה(אנגלית)

[2]  “למעשה יוצא שבעגלים כעשרה אחוז מבשר השחיטה נמצא טרף, כארבעים אחוז כשר, וכחמישים אחוז חלק. בפרות מבוגרות, שלושים וחמישה אחוזים טרף, כחמישים וחמישה אחוזים כשר, ועשרה אחוז חלק”. – הרב אליעזר מלמד, “בין בשר כשר לבשר חלק

[3] ענין חזקה שלא נתבררה בשעתה, חזקה הבאה מכח רוב, וכשרות ‏החלב בזמנינו” מאת הרב  מיכאל יצחק זילברמן, מרץ 2007, ישיבה אוניברסיטה.

[4]  שם

[5]  הרב גורדינר

[6] הרב זילברמן

[7] הכשרות בבית” (48:20), שיעור (אודיו) מאת הרב הרשל צבי שכטר, נובמבר 22, 2008. (אנגלית)

[8] כשרותו של חלב פרה בימינו“, שו”ת במראה הבזק, חלק ז, ארץ חמדה, סוף הערה 3.

[8א] מובא במאמרו של הרב זילברמן בשם שו”ת התפארת צבי.

[8ב] הרב זילברמן. ראה גם “כשרותו של חלב פרה בימינו”,שו”ת במראה הבזק , הערה 6.

[9] הרב שכטר  (55:23)

מקורות וקישורים נוספים

הבאר כא כב – אדר ניסן תשס”ג , עמוד 106 והבאים, ניתוח יסודי של הסוגיות ההלכתיות עם תשובות מהרב מנשה קליין, הרב נחמיה גולדברג, הרב אשר זליג וייס, והרב לוי יצחק הלפרין.

“שאלה בענין היתר החלב בזמננו” מאת הרב גבריאל יהודה אילאוויטש מתוך  קובץ בית אהרן וישראל – כסלו-טבת תשס”ג , עמוד 66 והלאה: “…אין לנו להחמיר, ומ״מ עדיין צ״ע, וגם מסתבר  דעכ״פ לענין לכתהלה בודאי לא עדיף מבשר שהורה בה חכם.”

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *