מהדרין – בשר חלק (גלאט)

14-01/meat256.jpg
נראה כי ההבדל המשמעותי ביותר בין כשרות רגילה לכשרות מהדרין הוא בבשר. למרות שאין תקן הלכתי או חוקי למושג “מהדרין”, ישנם מספר תנאים בסיסיים שכל בשר בכשרות מהדרין חייב לעמוד בהם. התנאי הבסיסי ביותר הוא שבשר מהדרין חייב תמיד להיות “חלק” (גלאט).
מה זה בשר חלק?

סירכא

אחד הדברים שעלולים להטריף בהמה, הוא נקב הנמצא בריאה. לרוב, נקב כזה מתכסה במין קרום שומני או רירי הנקרא ‘סירכא‘. לכן, גם המצאותה של סירכא בריאה עלולה להטריף את הבהמה כי אנו חושדים בה שהיא מכסה על נקב.

מחלוקת אשכנזים וספרדים

לא כל סירכא מטריפה את הבהמה. ישנם מקומות בריאה (“דופן צר”) שאם תמצא שם סירכא, היא אינה מטריפה, אך ישנן דעות שונות באשר להיקף המקומות האלה (ראה יורה דעה, לט/יח). הספרדים מקילים בזה יותר מהאשכנזים. יוצא שלעיתים ישנן סירכות באיזורים מסוימים של הריאות שלפי מנהג הספרדים, ניתן להתעלם מהן, ואילו אותם סירכות עצמן מטריפות את הבהמה על פי מנהג האשכנזים.

מצד שני, אשכנזים מקלים בהתייחסותם לסירכות הנמצאות במקום שמטריף. הרמ”א (לפיו פוסקים האשכנזים) מתיר להסיר את הסירכות ע”י מיעוך או קילוף, ואם לאחר מכן הריאות נבדקו ונמצאו ללא נקבים, הבשר נחשב כשר. לעומת זאת, ה’בית יוסף’ (לפיו פוסקים הספרדים) מתנגד בחריפות להסרת סירכות ולכן אין שום דרך להכשיר סירכא הנמצאת במקום שמטריף.

ישנה מחלוקת נוספת בעניין סירכות דקות שניתן להסירן בקלות ללא כל מאמץ. לאשכנזים, אותן סירכות נחשבות כריר שאינן מטריפות כלל (בית דוד סימן לט), ואילו לספרדים הן נחשבות סירכות רגילות שלא ניתן להכשירן.

גלאט – חלק בית יוסף

בשר חלק (או ‘גלאט’ ביידיש) הוא בשר בהמה שלא נמצא בו כל נקב או סירכא בריאות. הגדרה זו נתונה גם היא לפירושים שונים על פי המחלוקת בין הרמ”א והבית יוסף שראינו לעיל – כל אחד עם החומרות וההקלות שלו.

בכשרות ‘גלאט’ של האשכנזים, אין סירכות באותם המקומות שמטריפים לפי הרמ”א, אולם ייתכנו ‘רירין’ — אותן סירכות שיורדות בקלות ואינן מטריפות לאשכנזים, אך כן מטריפות לספרדים. מאידך, בכשרות ‘חלק’ של הספרדים, הריאות נקיות מסירכות — כולל ‘רירין’ — לפי דעת הבית יוסף. אולם, יתכנו סירכות במקומות שאינם משפיעים על הכשרות לספרדים אבל מטריפים את הבשר לאשכנזים.

לאור האמור לעיל, נראה שלאשכנזים אסור לאכול משחיטה ספרדית שמא היו סירכות במקומות שמטריפים, ולספרדים אסור לאכול משחיטה אשכנזית שמא היו ‘רירין’ שמותרים לאשכנזים אך לא לספרדים. ובכן, הרב אליעזר מלמד כותב שהיום בכשרות ‘חלק’ בדרך כלל מקפידים “על חומרות השולחן ערוך והרמ”א כאחד, מפני שאם יקפידו רק על חומרות ה’בית יוסף’, נמצא שיש שם בהמות שלפי הרמ”א אינן חלק, ולעיתים אפילו טריפות. וכן הורה הראשל”צ הרב מרדכי אליהו זצ”ל, שבכשרות חלק צריך להקפיד על פי חומרות ה’בית יוסף’ והרמ”א כאחד.”

כשרות רגילה

כאשר נזדקקים לדעות מקילות בהלכה כדי להכשיר את הבשר, הבשר נחשב בכשרות רגילה – ולא מהדרין. הסרת הסירכות מהריאות על פי שיטת הרמ”א, היא אחת מההקלות האלו. הרמ”א בעצמו הסתייג מעט מהנוהג הזה וכתב (יורה דעה לט/יג): “אף על פי שהוא קולא גדולה, כבר נהגו כל בני מדינות אלו [אשכנז] ואין למחות בידם מאחר שיש להם על מה שיסמוכו“.

הבעיה היא, שאם לא מכירים את השוחט או את המשגיח, אי אפשר לדעת על איזו הקלות אחרות הסתמכו כדי להכשיר את הבשר. למשל יתכן שהיו סירכות באזורים של הריאה שמטריפים את הבשר לאשכנזים, אבל הבודק הסתמך על הקולא של הספרדים כדי להכשיר את הבשר. בספר “טמוני חול” על מסכת חולין מציין הרב יעקב לאך שהיום, בשר בהכשר רגיל, בדרך כלל נחות בכל תחומי פיקוח הכשרות, ויתכן שאינו כלול בהתר של הרמ”א.

עגל גדי וטלה

כתב הרמ”א: “עוד נהגו בעירנו להטריף כל סרכות גדיים וטלאים ועגלים הרכים, ולא למעך בהם כלל…” כלומר, אין הקלות של מיעוך וקילוף בעגלות רכות (בשנתם הראשונה) ובבהמות צעירות אחרות. ובכל זאת, כנראה שיש מי שנוהג בהקלות גם במקרים אילו (ראה מאמרו של הרב קגנוף – באנגלית) ולכן יש חשיבות לציון “חלק” או “גלאט” גם בבשר עגל, טלה וגדי.

14-01/glat_parsley.jpg
14-01/glat_sprouts244x237.png

עוף וחסה גלאט כשר

היום ניתן למצוא בשוק עוף גלאט-חלק, חסה גלאט ואפילו נבטים סיניים בכשרות גלאט! ברור מהנאמר לעיל, שהמונחים ‘חלק’ ו’גלאט’ אינם שייכים כלל למוצרים אלו. ובכל זאת, לעיתים המונחים האלה באים לרמוז על הקפדה מחמירה יותר בכללי הכשרות. למשל, הרבנות הראשית לישראל והבדצי”ם השונים הרחיבו את המושג ‘חלק’ גם לעופות. כאן כמובן אין עניין של סירכות בריאה, אלא ‘חלק’ מציין רמת הקפדה מיוחדת בשחיטת העופות ובבדיקתם. (ראה הנחיות הרבנות הראשית למשחטות העופות)

לעיתים, המונחים חלק או גלאט משמשים ליצרנים כדי לקדם את המכירות ואין להם כל משמעות מיוחדת לגבי כשרות. יש תמיד לבדוק את טיב ההכשר שמופיע על המוצר.

אמינות

הציון ‘חלק’ או ‘גלאט’ על התווית, אין בו כל ערובה שהבשר (או כל מוצר אחר) הוא אכן ברמת כשרות גבוהה. ישנם גורמים רבים שמשפיעים על כשרותו של הבשר מלבד מצב הריאות – ובחשיבות עליונה עומדים היושר והאמינות של המשגיחים.
בתשובה לשאילה מה צריך לבדוק בכשרות הבשר, השיב הרב יוסף דהאן (מאתר ישיבת בית-אל) כך:

א. יש לבדוק את שם הרב נותן הכשרות (ואין הדבר חסוי אלא בהישג יד) ובמידה ששמו אינו ברור אין לצרוך מוצר זה כלל.
ב. יש לבדוק עם הרב כיצד הוא מגדיר את כשרותו. בשיחה עם רבנים נותני כשרות מתוקף תפקידם כרבני המקום וע”י מספר שאלות כגון סדרי ההשגחה ושמות המשגיחים יתברר לך שהרב עצמו יטען הרבה פעמים שאין הכשרות מיועדת לכל אחד.

יודע אני שהדבר יראה קשה אולם ידידי, אלו פני הדברים. אשר על כן יש לבדוק את טיב כשרותו של כל מוצר ומוצר. שאלתי ת”ח אחד מדוע אינו מקים מחלקת מהדרין בעירו וענה לי “כשאקים מחלקת מהדרין- אזי מהדרין תהיה בכשרות רגילה והכשרות שתיקרא רגילה לא תהיה כשרות כלל”. חושבני שבעצם תשובתו ביאר היטב את הקושי הרב שעומד לנגד רב העיר שבתוקף תפקידו הינו מחויב בנתינת כשרות.

לסיכום:

  • בשר בכשרות מהדרין הוא תמיד חלק.
  • המשמעות ההלכתית של המונחים ‘חלק’ או ‘גלאט’ היא שלא נמצאה אף סירכא בריאות הבהמה, במקום שיכול להטריף את הבשר.
  • יש הבדלים בין ‘חלק’ אשכנזי ל’חלק’ ספרדי. היום, (לפחות ברבנות הראשית) בשר מסומן ‘חלק’ אם הוא עומד בחומרות של שניהם, כך שכולם יכולים לאכול אותו.
  • כשרות רגילה בבשר מסתמכת על הקלות הלכתיות כמו הסרת הסירכות.
  • אין להתייחס לציון המילים ‘חלק’ או ‘גלאט’ ללא הכשר ממקור ידוע ואמין.
מקורות וקישורים באותו עניין:

בין בשר כשר לבשר חלק הרב אליעזר מלמד מסביר מה הם הפגמים שמטריפים את הבהמה, מה הרקע להתפתחות המנהגים השונים ואיך כדאי לנהוג הלכה למעשה.

בדיקות כשרות תהליך בדיקת בשר בקר ב’תנובה’ ומספר הידורים שנוהגים שם.

למה החרדים לא אוכלים רבנות? לא כל הרבנויות מצליחות ליישם את הנהלים. הרבנות הראשית עונה לשאלה “האם אפשר לסמוך על כשרות הרבנות?”

מה המשמעות של “חלק” בעוף הודו ובקר? תקציר של הגדרת חלק בבקר ובצאן ונהלי הרבנות לגבי עוף ‘חלק’.

בין כשרות מהדרין לכשרות רגילה האם ישנם רבנים בישראל שאינם סומכים על ההכשר שהם בעצמם נותנים? מה היא כשרות מהדרין ומדוע הוא קיים בארץ.

What Makes Meat Kosher?” (באנגלית) הרב ירמיהו קגנוף סוקר מספר הבדלים בין גופי הכשרות השונים.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *