בין כשרות מהדרין לכשרות רגילה

נדמה שלאחרונה דורשים צרכני הכשרות בישראל יותר ויותר כשרות ‘למהדרין’. מה המשמעות של כשרות מהדרין? האם יש יותר כשר מכשר?
14-01/mehadrin300x200.png
רבה של רמת גן, הרב יעקב אריאל שליט”א כתב כך:

יש לברך על התופעה החיובית, שאנשים אינם מסתפקים באכילת מזון “כשר” (שהיא מדרגה גבוהה לכשעצמה, שאדם בודק כל דבר שהוא מכניס לפיו), אלא דורשים כשרות למהדרין. דא עקא שלא הכל מתמצאים בבעיות ואינם יודעים מהי כשרות למהדרין. לא כל מוצר הנושא את השם “מהדרין” הוא אכן כזה, ולא בכל מוצר יש צורך ב”מהדרין”.

המושג ‘כשר למהדרין‘ בא לציין הקפדה יתירה בשמירת דיני הכשרות, אבל זו הגדרה שניתנת לפירושים שונים. אין תקן ל”מהדרין”, לא חוקי ולא הלכתי. למרות זאת, יש חשיבות רבה לכשרות מהדרין עבור אלו שחפצים להקפיד לאכול אוכל כשר בלבד ללא כל פיקפוק. במאמר זה ננסה להבהיר את חשיבות העניין.

כשרות רבנות רגילה

הכל מתחיל במעמדה המיוחד של הרבנות הראשית לישראל. הרבנות הראשית מוכרת בחוק כסמכות הרבנית העליונה במדינה, ומופקדת, בין השאר, על הנפקת תעודות הכשרות הממלכתיות. ללא אישורה של הרבנות הראשית, אסור לפרסם מוצר או בית עסק בישראל ככשר.

כמוסד הרבני העליון בארץ, הרבנות נושאת על כתפיה עול כבד. מוטלת עליה האחריות לדאוג שמזון כשר יהיה זמין לכל אזרח ובמחיר סביר. חשוב שבמדינה היהודית מזון כשר יהיה הנורמה ולא היוצא דופן. לכן חייבת הרבנות להגמיש את דרישותיה מהלקוחות, ככל האפשר במסגרת ההלכה, כדי לא לדחוק אותם לידי בחירת אופציה לא-כשירה. לשם כך, לעתים מסתמכת הרבנות על דעות מקילות בהלכה שאינן מקובלות על רוב הפוסקים של ימינו. התוצאה היא מצב אבסורדי לפיו רבנים רבים בישראל לא אוכלים מהאוכל שהם בעצמם מאשרים!

בעיה נוספת במערכת הכשרות הרגילה היא כמות השעות שמשגיח מקדיש לכל בית עסק. לרבנות אין תקציב לשלם את משכורתם של המשגיחים, ולכן השכר משולם על ידי אותם בתי עסק שעליהם הם מפקחים. בעלי עסק בדרך כלל לא מעוניינים לשלם עבור משגיח במשרה מלאה. המשגיחים מחלקים, אם כן, את זמנם בין מספר בתי עסק כדי להתפרנס. במצב זה, הרבנות נאלצת להסתמך על יושרם של לקוחותיה ועובדיהם בשמירת כללי הכשרות בזמן שהמשגיחים אינם נוכחים. פעמים רבות האמון הזה מופר והכשרות במקום נפגעת.

הרב אליעזר מלמד מתריע על תופעה נוספת שקיימת בכשרות הרגילה, והיא רשלנותם או אדישותם של משגיחי הכשרות במילוי תפקידם.

“מספר פעמים כתבתי שלמרבה הצער, בעקבות רשלנות פושעת של משגיחים, מי שרוצה להיות בטוח שהוא מקבל אוכל כשר במסעדה צריך לאכול במקומות שיש להם כשרות למהדרין. הסיבה לכך היא שחלק מהרבנים והמשגיחים, מתוך עמדה שרווחת במגזר החרדי, חושבים כי מי שאוכל במקומות שיש להם השגחה רגילה, בעצם אינו מקפיד על כשרות, ולכן אין על אותם מקומות פיקוח ראוי. במיוחד הדברים אמורים לגבי מסעדות בשריות.”
-מתוך “תעודת כשרות אמיתית”, הרב אליעזר מלמד, כה אדר א תשס”ח.

אופצית ה’מהדרין’ 

בעל עסק המעוניין להרחיב את בסיס הלקוחות גם למי שאינו רוצה להסתמך על הקלות ופשרות הלכתיות, יכול לבחור בשתי אופציות: לפנות לאחד הבד”צים הפרטיים או לקבל הכשר ‘מהדרין‘ של הרבנות. הבחירה מןשפעת לרוב מעלות כספית, דרישות הלקוחות ו/או אידיאולוגיה.

המושג ‘כשר למהדרין’ בא לציין כשרות ברמה גבוהה יותר מכשרות הרגילה של הרבנות. כפי שנאמר בתחילת המאמר, אין תקן אחיד לכשרות מהדרין. כל רבנות מקומית יכולה לקבוע תקנים משלה ובפועל קיימים הבדלים משמעותיים בין ישוב לישוב בתנאים הנדרשים לקבלת תעודת כשרות מהדרין.

לאחרונה, רבנות ירושלים אף הנהיגה רמה שלישית של כשרות בעיר, ‘כשרות מהודרת‘, במטרה להוזיל את העלויות לבעלי עסק. דוגמה אחת להבדל בין ‘מהדרין’ ל’מהודרת’ היא שבמהדרין, בעלי העסק חייבים לקלוט רק בשרים העומדים בפיקוח רבנות ירושלים, ואילו ב’מהודרת’, יתקבלו בשרים גם מהשגחות מהודרות אחרות.

העובדה שמוצר או בית עסק מסומן ‘מהדרין’ אינה מבטיחה שיש לו פיקוח אמין ושניתן לסמוך עליו בעיניים עצומות. הרבה תלוי בכישורם של המשגיחים, בנוהלי הכשרות של הגוף המכשיר וביכולת ובנחישות של כל המעורבים לשמור על הנוהלים.

ישנם גופים פרטיים שמעניקים תעודות ‘מהדרין’ לבעלי עסק כאשר בפועל אין הם משגיחים כראוי. גופים אלו אינם מאושרים ע”י הרבנות הראשית ואין לסמוך עליהם כלל. להלן רשימה חלקית: “כתר הכשרות”, “נזר הכשרות”, “נחלת יצחק”, “משמר הקודש שמן המשחה”, ועוד.

על כל פנים, תעודת ‘מהדרין’ מטעם הרבנות במסעדות ואולמות בדרך כלל מעידה על פיקוח אמין יותר ונוהלים קשוחים יותר. עם זאת, תמיד מומלץ לדבר עם המשגיח כדי לברר האם הכשרות במקום אכן עומדת בציפיותנו.

לסיכום,

  • על הרבנות הראשית לישראל מוטלת האחריות לדאוג שמזון כשר יהיה זמין לכל אזרח במחיר סביר. כתוצאה מכך, הכשרות ה”רגילה” של הרבנות היא לפעמים (אך לא תמיד!) ברמה מינימאלית ביותר.
  • אין תקנים או כללים אחידים לשימוש במונח ‘מהדרין’. כל גוף המעניק תעודת כשרות רשאי לקבוע סטנדרטים משלו. הסימון ‘מהדרין’ בלבד על מוצר או עסק אינו מעיד דבר על רמת כשרותו.
  • תעודת כשרות ‘מהדרין’ מטעם הרבנות בדרך כלל מצביעה על פיקוח אמין יותר וכללי כשרות שמתאימים לרוב הציבור שומר מצוות.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *