קינואה – קטניות או לא?

Quinoa seeds

בשנים האחרונות, התוודע המטבח האשכנזי למזון חדש בפסח, מזון המהווה איום רציני על שלטון תפוח האדמה המסורתי בשולחן החג. קינואה – צמח שמקורו בדרום אמריקה – זכתה בקבלת כשרות לפסח ממספר ארגוני כשרות גדולים בעולם, גם עבור הנוהגים להימנע מאכילת קטניות. השימוש בקינואה נפוץ מאד בארה”ב ובהדרגה תופס תאוצה גם בארץ. אולם, אין תמימות דעים בין פוסקי ההלכה בשאלת מקומה של הקינואה ברשימת הקטניות האסורות בפסח.
מקור איסור אכילת קטניות בפסח, במנהג שהתחיל באירופה לפני כ-700 או 800 שנה והתקבל להלכה בכל קהילות אשכנז ובחלק מעדות המזרח. בשל היותו מנהג שהתפתח במשך הדורות, הגדרת סוגי המזון שכלולים באיסור אינה ברורה ואינה חד-משמעית, ומכאן נובעים חילוקי הדעות בין הפוסקים. במאמר זה, נבחן את נקודות המחלוקת בין מתירי ואוסרי קינואה בפסח.

קינואה אינה קטנית

המילון העברי מגדיר “קטנית” כפרי של צמח השייך למשפחת ה-“legume” שכוללת שעועית, אפונה, עדשים, בוטנים וכד’. המאפיין העיקרי של צמחים אלו הוא התרמיל (“שרביטין” בלשון חז”ל) שבתוכו גדלים הזרעים. על פי הגדרה זו, קינואה אינה קטנית אלא היא ממשפחת הסלקיים או הירבוזיים ולכן, לכאורה אין סיבה לאסור קינואה בפסח.
אולם,טיעון זה שגוי, מאחר והוא מבוסס על כך שההגדרה ההלכתית למושג “קטניות” זהה להגדרה הבוטנית-מדעית. אך אין זה נכון. גדולי תורה אינם חולקים על כך שאורז, חרדל, וחמניות כלולים באיסור “קטניות” למרות שגם הם אינם ממשפחת הקטנית. ברור, אם כן, שבהקשר של פסח, המושג “קטניות” רחב יותר וכולל סוגי צמחים רבים יותר מאשר ההגדרה הבוטנית. לכן, אי-שייכותה של הקינואה למשפחת הקטנית, אינו מהווה סיבה מספקת לפתור אותה מאיסור קטניות בפסח.

“זרעו נאכל”

זרעים על פרח החמניה

הרמב”ם כותב בהלכות כלאים[1], שקטניות “הן כל זרעים הנאכל לאדם, חוץ מן התבואה- כגון הפול, והאפונים, והעדשים, והדוחן, והאורז, והשומשמין, והפרגין, והספיר, וכיוצא בהן”. רבים מהפוסקים סבורים שהגדרה זו נכונה גם לגבי קטניות בפסח. בספרו “סידור פסח כהלכתו”, הרב שלמה זלמן גרוסמן מגדיר קטניות כך:

“כל גרעיני זרע שזורעים אותו ומצמיח גרעינים כמותו, והזרע נאכל ,ולא נוסף עליו בשר (למעט עגבניות ומלפפונים שיש על הזרעים בשר) הרי הוא בכלל קטניות. והגדל על העץ אינו בכלל קטניות.” [2]

על פי שיטה זו קינואה וודאי נחשבת לקטנית האסורה בפסח שכן היא גדילה בעיקר עבור זרעיה הנאכלים.[3]

דומה לדגנים

אחד המקורות הקדומים ביותר לאיסור קטניות בפסח, הוא ספר “המרדכי” לרבינו מרדכי בר הלל, מגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-13. המרדכי מונה שלושה טעמים לאיסור קטניות בפסח:

  • “מעשה קדרה” – עושים מהם דייסה בדומה לדייסת דגנים.
  • “מידי דמידגן” – הם נאספים בערימות בזמן הקציר כמו בתבואה.
  • “רגילים לעשות מהן פת” – טוחנים אותם לקמח ואופים מהם לחם.

המרדכי כותב שמנהג “הגון” הוא להיזהר מכל הקטניות בפסח ומוסיף “וגם חרדל נכון לאסור משום דהוה מידי דמידגן“, דהיינו החרדל כלול באיסור כי הוא נאסף בערימות כדגן [4]. רואים מכאן שאיסור קטניות בפסח כולל גם מה שאינו קטנית (כמו חרדל) אם הוא עונה על לפחות אחד מהטעמים שבגללם אסרו את הקטניות. על פי שיטה זו, היו קהילות באירופה שנמנעו מלאכול תפוחי אדמה בפסח כי קמח תפוחי אדמה משמש לאפיית לחם ועוגות[5].
גם אם נטען שקינואה אינה קטנית, היא וודאי עומדת בכל שלושת הקריטריונים של קטניות ולכן יש בסיס מוצק לאסור קינואה בפסח לנוהגים באיסור קטניות [6].

תערובת גרגירי דגן

טעם נוסף שנתנו חז”ל לאיסור קטניות בפסח הוא מפני שלעיתים קרובות מעורבים בקטניות גרגרי חמשת מיני הדגן, וקשה לברור אותם כראוי [7]. די בגרגיר אחד של שעורה שלא אותר בבדיקה כדי להפוך את כל התבשיל לחמץ גמור כולל כל הכלים שבאו במגע עם התבשיל.
לפעמים (אך לא תמיד) קינואה גדילה בקרבת שדות שעורה, או נארזת במתקנים משותפים לדגנים אחרים. כתוצאה מכך, גרעיני שעורה מוצאים את דרכם לתוך האריזות של הקינואה. לכאורה, זו סיבה נוספת לכלול קינואה באיסור הקטניות. אולם, ישנם זרעים אחרים כמו אניס, כוסברה וקימל שלעיתים קרובות מעורבים בהם גרגרי תבואה, ובכל זאת גדולי הפוסקים לא אסרו אותם כקטניות [8].
יתר על כן, ארגוני הכשרות, Star-K ו-OU, מקפידים שהקינואה המאושרת לפסח תהיה מאזורים שאין בקרבתם שדות דגנים אחרים. משגיחי הכשרות גם מפקחים על כל פס הייצור כדי להבטיח שלא יתערבבו בקינואה גרגרים של תבואה. לכן, חשש לתערובת בדגנים אחרים אינה סיבה מספקת כדי לפסול את הקינואה לשימוש בפסח.

בוטנים

עד כה, דנו בקריטריונים שונים לקביעת אילו הן הקטניות האסורות בפסח. ישנה גם גישה אחרת בהלכה האומרת שלמעשה אין קריטריונים כאלה.  חז”ל אסרו מינים מסוימים של זרעים – ותו לא! אין להוסיף דברים חדשים לאיסור.[9]
בגישה זו נקט הרב משה פיינשטיין זצ”ל – מגדולי פוסקי ההלכה במאה הקודמת – בתשובתו לשאלה האם בוטנים נחשבים לקטניות. בוטנים הם וודאי קטניות על פי ההגדרה הבוטנית-מדעית, אלא שלא היו מוכרים באירופה בזמן שהונהג שם איסור אכילת קטניות. בהעדר מסורת מפורשת לגבי בוטנים, חלק מקהילות אשכנז אכלו אותם בפסח. התעוררה שאלה בארה”ב האם נכון להימנע מאכילת בוטנים כי הם קטניות, או שמא ניתן להמשיך לאוכלם כפי שהיה נהוג אצל רבים.

15-01-02/peanut-pods.jpgבוטנים בתרמיליהם

בתשובתו כתב הגר”מ פיינשטיין שחכמים לא גזרו איסור על כל מה שעושים מהם קמח או שיש לגביהם חשש תערובת דגן, אלא הנהיגו שלא לאכול מינים מסוימים של אוכל הדומים לדגנים שהיו קיימים בתקופה שלהם. מינים אחרים של גידולים שלא היו מוכרים להם כגון תפוחי אדמה ובוטנים, לא נכללו באיסור קטניות [10].
יש לציין שניתן למצוא סיבות אחרות כדי להקל בבוטנים, מאחר ולא עושים מהם לחם או דייסות, ואין בעיה של תערובת דגנים כי הם נקטפים בקליפתם וקל להפריד בינם ובין גרגרים אחרים.  ובכל זאת, הגר”מ פיינשטיין הדגיש כי הקריטריונים האלו אינם מה שקובעים את השתייכותם לאיסור קטניות, אלא המנהג בלבד.
הרב חותם ואומר כי במקום שכבר קיים מנהג לאסור בוטנים, אין להתיר. אך במקום שאין מנהג כזה, הבוטנים מותרים “כי בדברים כאלו אין להחמיר”.
ישנם חולקים על פסיקה זו של הגר”מ פיינשטיין, אך היא מהווה בסיס איתן לאלו שמתירים שימוש בקינואה בפסח [11]. לפיהם, מאחר ואין מנהג מפורש לאסור, קינואה אינה נחשבת לקטניות.

תירס וסויה

תירס דומה לקינואה בכך שהוא בעל אותן התכונות שחז”ל מנו לגבי קטניות, אבל הוא לא היה מוכר בזמן שהנהיגו איסור אכילת קטניות. ובכל זאת, כל גדולי הפוסקים בימינו מסכימים שתירס נכלל באיסור קטניות ואין להתירו לאשכנזים בפסח.
במה שונה תירס מקינואה?
יש הטוענים כי קינואה אכן דומה לתירס – שניהם קטניות ושניהם אסורים לאשכנזים[12]. עם זאת, יש הבדל גדול בין השניים. איסור אכילת תירס בפסח הונהג לפני מאות שנים והתקבל כמו שאר הקטניות על ידי כל קהילות אשכנז [13]. לעומת זאת, לא קיימת מסורת מפורשת לגבי קינואה, ופוסקים רבים סבורים שניתן לנצל עובדה זו בכדי להתיר אותה על פי שיטתו של הגר”מ פיינשטיין.

15-01-02/soybean-plant-300.jpgתרמילי סויה

ומה לגבי סויה? גם היא לא הייתה מוכרת בזמן שאסרו את הקטניות. האם היא דומה לתירס או לבוטנים וקינואה? המצב הנוכחי הוא שכל ארגוני הכשרות הגדולים ורוב הפוסקים מתייחסים לסויה כקטניות [14] ולכן רוב הציבור האשכנזי אינו משתמש במוצרי סויה בפסח (מלבד אולי שמן סויה מאחר ויש מקום נוסף להקל בשמן קטניות). עדיין ישנם רבנים שסבורים שניתן להתיר סויה [15], אך ייתכן שההימנעות מאכילת סויה בפסח כבר הפכה למנהג מקובל ברוב הקהילות האשכנזיות ויהיה קשה מאד להתיר אותה לרבים.
נראה שקינואה נמצאת במסלול שונה מזה של תירס וסויה. העובדה שמספר ארגוני כשרות גדולים ומכובדים מעניקים לקינואה תעודת כשרות לפסח ללא הגבלת קטניות, תרמה לכך שקינואה הפכה ללהיט הפסח במשפחות רבות המקפידות על איסור קטניות.

לסיכום

קינואה מתאימה להגדרה ההלכתית של קטניות ולכאורה היה ראוי להימנע מלאוכלה בפסח לאלו המקפידים על איסור קטניות. מגדלים אותה בעיקר עבור זרעיה הנאכלים, אוספים אותה בערימות כתבואה, טוחנים אותה לקמח ומבשלים אותה כדייסה. ראינו שאלו הן התכונות של קטניות האסורות בפסח, ואכן רבים מהפוסקים סבורים שאין להתיר קינואה בפסח.
מאידך, ראינו שקינואה היא לא קטנית מבחינה בוטנית, ניתן להשגיח שלא תהיה בה תערובת דגנים אחרים, וחשוב מכל – היא לא הייתה קיימת במקום ובזמן שגזרו על הקטניות בפסח. העובדה שארגוני כשרות גדולים ומכובדים מאשרים את השימוש בקינואה בפסח, גרמה לכך שקינואה תופסת בהדרגה מקום מכובד על שולחן ליל הסדר האשכנזי.


[1] משנה תורה, הלכות כלאים, פרק א, הל’ ח-ט.
[2] סידור פסח בהלכתו, פרק ט”ז, סע’ ג. ובמדריך הכשרות של בד”צ עדה החרדית בירושלים: “הגדרת קטניות היינו כל דבר שזורעים אותו בזרעונים, ומצמיח רק גרעינים והזרע עצמו נאכל, וכל שגדל על עץ אין בו דין קטניות”.
[3] הרב דוד לאו: “הקינואה בודאי אינו מחמשת מיני דגן, אך איני רואה סיבה שלא ייחשב כקיטניות. ההגדרה היא “זרעו נאכל“ והוא מתאים להגדרה זו.”
[4] המרדכי, מסכת פסחים פרק ב, תקפ”ח
[5] חיי אדם, נשמת אדם, הלכות פסח, שאילה כ’. חומרה זו לא התקבלה להלכה, אולם יש הנמנעים משימוש בקמח תפ”א בפסח.
[6] רבים מפוסקי ימינו נוקטים בעמדה זו. הרב יוסף שלום אלישיב זצ”ל, הרב ישראל בלסקי, הרב יעקב אריאל, הרב משה טנדלר, הרב יהושע נויבירט ורבים אחרים.
[7] משנה ברורה, תנ”ג, ו.
[8] הרמ”א, א”ח, תנ”ג. המשנה ברורה (שם, י”ג) ממליץ לא להשתמש בזרעים אילו, לא משום איסור קטניות, אלא משום שקשה לנקותם כראוי. עיין גם בספר מנהג ישראל תורה, חלק ב, עמ’ 205 שכתב: “ואותן מאכלים אם נודע לנו שנשתנה הדבר מימי קדם ואין בהם חשש זילוף וכיוצ”ב [תערובת דגנים], אז הם מותרים בלי שום פקפוק…”.
[9] חוק יעקב, א”ח תנ”ג,ס”ק ט: ‘דגם קטניות עצמו חומרא בעלמא הוא, והבו דלא לוסיף עלה’.
הרב יעקב עמדין (שאילת יעב”ץ חלק ב, ס’ קמז (ד)) התנגד בתוקף לאלו שהוסיפו תפו”א לאיסור קטניות.
[10] אגרות משה, א”ח חלק ג, ס’ ס”ג.
[11] בין המיתירים נמנים הרב אביגדור נבנצל, הרב דוב ליאור, הרב הרשל (צבי) שכטר, הרב יהודה הלוי עמיחי, הרב אברהם יוסף, וארגוני הכשרות OU, Star-K, ועד הכשרות של שיקגו (CRC), ובד”צ בית יוסף.
[12] הרב יעקב אריאל 
[13]הרב דב ליאור
[14]  הרב אליעזר מלמד, הרב חגי בר גיורא (הרבנות הראשית לישראל), הרב יעקב אריאל, ה-OU וכל אירגוני הכשרות הגדולים.
[15] הרב דב ליאור: “לפי הרבה מהפוסקים האחרונים, סויה אינה בכלל קטניות, וזה משום שהסויה הגיעה לאירופה לפני כמאה שנה, ומין זה לא היה ידוע בזמן שגזרו על הקטניות”.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *